טיפול בעיות ומחלות מערכת העיכול

מצבים אופייניים לבעיות במערכת העיכול קושי בבליעה.
קושי בבליעה. אכילה מהירה של אוכל יבש עלולה לגרום לקושי בבליעה. זהו מצב לא מסוכן, אולם כשיש בעיה של קושי בבליעה למרות הלעיסה יכולות להיות מס’ סיבות שיש לבררם.

בחילות והקאות.

גירוי עצבי של מרכז ההקאה במוח גורם לשסתום שבין הוושט לקיבה להתכווץ והמזון אינו יוצא לקיבה, הוא עלול לחזור ברפלקס לכוון הפה. באותו אופן נגרמת בחילה.

צרבת – עליה ברפלקס של חומצות הקיבה, יכולה להיגרם דווקא בגלל מחסור בחומציות.

הרניה דיאפרגמת – (בקע בסרעפת)
גורמים – בקע סרעפתי הוא יציאה של חלק מהקיבה דרך פתח הוושט בסרעפת אל בית החזה. לעיתים הקיבה גולשת (עולה מעל הסרעפת וגם יורדת בחזרה). במצבים קשים יותר הקיבה נשארת “תקועה” מעל הסרעפת באופן קבוע.
סימפטומים – לחץ בבטן, צרבת בעיקר בשכיבה, לחץ באזור בית החזה מאחורי הסתרנום – עצם החזה.
הלחץ נוצר כתוצאה מעלית ח’ הקיבה לוושט ויצירת דלקת.
אנשים רבים עם בקע סרעפתי לעיתים אין להם סימפטומים.
אבחנה – לעיתים מתגלה אקראית בצילום חזה.צילום מערכת עיכול עליונה, וגסטרוסקופיה.
הטיפול – במקרים קלים מומלץ לאכול זמן מספיק לפני השכיבה – לפחות שעתיים, בעיקר מזון מוצק שלא יעשה רפלקס, ארוחת קלה לעיכול.
ניתן מספר פתרונות במרפאה, דיקור, צמחים וייעוץ תזונתי

שלשול

הגורמים העיקריים לעצירות/שלשול הם: קצב תנועת השרירים במערכת העיכול, וכמות הנוזלים במערכת.
שלשול – ישנו כאשר קצב תנועת השרירים במערכת העיכול מהירה מהנורמלי, המים אינם נספגים ונגרמת צואה נוזלית.
שלשול עלול גם להיגרם בשל חדירת מים מהדם למעי.

גורמים
1. זיהום: זיהום חיידקי נגרם ע”י חיידקים כמו סלמונלה ושיגלה. זיהום כזה מלווה בדם וריר בשלשול הואיל והחיידקים פוצעים את רירית המעי, או גורם ויראלי – בילדים וירוס בשם רוטא וירוס התוקף את מע’ הנשימה. עלול לגרום לשלשול.
2. מחלות ספיגה: כאשר חומרים מסוימים לא נספגים מהמערכת העיכול לדם נעשה תוכן המעי מרוכז והוא מושך מים מהדם. זה המצב בחולי הקרוי צליאק. (בצליאק השלשול הוא עתיר שומן).
3. מחלות דלקתיות של המעיים מאופיינות בשלשולים ספציפיים: דוגמת מחלת הקרוןוהאולסרטיב קוליטיס.
4. שלשול הנגרם כתוצאה מפריסטלטיקה מהירה (מעיים עצבניים, פעילות עצבוב יתר של השריר החלק בצינור העיכול).
סימפטומים – שלשולים עלולים להתלוות לכאבי בטן, התכווצויות, עייפות, חולשה ותשישות. בטווח הקצר השלשול עלול לגרום להתייבשות ואיבוד מינרלים חיוניים. בטווח הארוך עלולה לגרום לתת תזונה.
האבחנה – יש לאבחן לפי סימפטומים, בדיקת צואה וקולונוסקופיה.
טיפול – דיאטה מותאמת למצבים הללו ובירור רפואי

מחלת צליאק – תת ספיגה

זוהי מחלת תת ספיגה של החלבון גלוטן – מרכיב דומיננטי בדגנים. הדגנים שאינם מכילים גלוטן הם: תירס, אורז, כוסמת (למרות שהוא לא דגן).
גורמים
א. מחלה גנטית המתבטאת ביצירת אנזים לקוי, חסר, או באי יצירה כללית. (האנזים המפרק גלוטן = גלוטנז).
ב. משערים שיש סיבה אוטואימונית, כלומר: מערכת החיסון יוצרת נוגדנים כנגד הגלוטן.
נוגדנים אלה ניתן לגלות בבדיקות דם ובדיקת נוזלי מעי של חולי צליאק.
למחלה דרגות חומרה שונות בהתאם לכמות ולאיכות של האנזים שנוצר.
סימפטומים
א. מראה הצואה: שלשלול עתיר שומן, צואה מבריקה ובעלת ריר חריף מאוד, והיא צפה באסלה.
ב. בעיות בריאותיות: הידרדרות למצב תת תזונה בגלל דלדול שומנים וחלבונים בגוף. במצב מתקדם, בילדים לא מטופלים, מתקבל מראה של רזון חמור עם בטן נפוחה מנוזלים.
ג. עייפות, חוסר אנרגיה.
ד. חולי צליאק עלולים בין היתר לחוש כאב בעצמות בשל חוסר בסידן. חולים במצב קל יכולים לסבול רק מאנמיה ובמחסור ב B12
בד”כ הסימפטומים משולבים.

אבחנה
תשאול בקליניקה לפי סימפטומים, בדיקה קינסיולוגית, מתן דיאטה חסרת גלוטן שתגרום לשיפור במצב. ( לאחר שבועיים רואים כבר שיפור במצב.)
טיפול
התאמת תזונה חסרת גלוטן לחלוטין לכל החיים. לא מדובר רק במזונות עתירי גלוטן כמו קמח, לחמים, ודברי מאפה אלא גם במוצרים המכילים כמויות מזערית של גלוטן, כמו רטבים, אבקות מרק, מזונות מעובדים וכו’. רצוי ביותר להתחיל את הטיפול מיד בהתגלות המחלה. שיקום רירית המעי והסיסים ייעשה תוך מס’ שבועות וההתפתחות הפיזית והמנטלית תהיה נורמאלית לחלוטין.
כיום יש שפע של מוצרי מזון כולל לחמים ודברי מאפה המיוצרים במיוחד ללא גלוטן.
בחולי צליאק, גם כאלה המטופלים כהלכה נמצאה שכיחות גבוהה יותר מבשאר האוכלוסייה להתפתחות לימפומה במעיים הדקים.

עצירות

עצירות – נגרמת כתוצאה ממערכת עיכול עצלנית, מחסור נוזלים במזון או בשתייה, גידול במעי (במיוחד במעי הגס כי שם נעשית התמצקות הצואה ), שיפריע למעבר פסולת, הצירויות, חסימות והידבקויות במעי.
כאבי בטן – הם סימפטום שכיח ביותר לא ספציפי למערכת העיכול. כאב בטן קשור גם להפרעה של מערכת המין והשתן, לכן חשוב מאוד לאסוף נתונים המאפיינים את הכאב, כמו: משך הכאב, עוצמתו, האזור בבטן (עליונה, תחתונה, בצדדים), האם הכאב הוא חד, עמום, דוקר, רציף או גלי, ומה מתלווה לכאב (= שלשול, הקאה, גזים, צרבת…), מה מקל על הכאב: האם צורת שכיבה מסוימת, עמידה, אכילה, צום, האם הכאב הופיע לראשונה או שהחולה מכיר אותו מהעבר.

בטן חריפה – בטן קשה מאוד, רגישה למגע ובהאזנה לא שומעים קולות תנועה במעיים. דוגמה: דלקת תוספתן – כל הבטן תהיה רכה פרט לאזור שמעל האפנדיקס. (בד”כ, צד ימני תחתון של הבטן).

סגירת תפריט
התחל שיחה
צריך עזרה?
היי, כיצד אנחנו יכולים לסייע לך?
Powered by