054-4269442
03-6723169

מערכת התנועה

המערכת כוללת:

שלד – כל המבנה הגרמי של הגוף.

שרירים

גידים (מחברות בין שריר לעצם).

רצועות (מחברות בין עצם לעצם, כמו במפרקים).

 

 

  

שלד האדם

 

מבנה:

המשקל הכולל של שלד מבוגר, הוא בממוצע כ – 10 ק”ג.

מספר העצמות הכולל בגוף האדם הוא 212, עליהן יש להוסיף 5-10 עצמות הקרויות Seasamoids (ססמואידיום).

אלה מצויות על גידי שרירים בידיים, בכפות הרגלים, ובפיקת הברך.

 

מס’ העצמות בחלקי הגוף השונים:

בגולגולת: 25 עצמות.

בעמוד השדרה: 34 עצמות.

בבית החזה: 25 עצמות.

בחגורת הכתפיים: 6 עצמות.

בגפיים עליונות: 54 עצמות.

באגן הירכיים: 6 עצמות.

ירכיים ושוקיים: 6 עצמות.

כפות הרגליים: 52 עצמות.

 

מבנה העצם

 

המרכיבים הם: חלבון קולגן ומינרלים. המינרל העיקרי – סידן זרחתי אליו מצטרפים אשלגן פלואור מגנזיום, נתרן, כלור ובורון.

המינרלים המתרכזים בעצמות מהווים את הנתח העיקרי של המינרלים בגוף כולו.

99% מהקלציום בגוף מתרכזים בעצמות ובשיניים.

88% מהפוספט בגוף מצויים בעצמות.

59% מהמגנזיום בגוף מצויים בעצמות.

29% מהנתרן בגוף מצויים בעצמות.

23% מהכלור בגוף מצויים בעצמות.

 

אפשר לומר שהעצם בנויה תאים, תאים הקרויים אוסטאוציטים. ביניהם חומר סחוסי ומינרלים החומר הבין תאי כולל 25% מים, 25% חלבון, ו – 50% מינרלים.

 

 

 

תפקידי השלד:

 

  1. תמיכה – המערכת הגרמית תומכת ומייצבת את הגוף בדומה לשלד בניין.

 

  1. הגנה – המבנה הקשיח של העצמות מגן על רקמות רכות ואיברים חיוניים כמו:
    • מע’ העצבים המרכזית מוגנת ע” י עצמות הגולגולת וחוט השדרה (שהוא חלק בלתי נפרד ממע’ העצבים המרכזית) מוגן ע”י חוליות הגב.
    • עצמות החזה (סטרנום וצלעות) מגנים על חלל בית החזה והאיברים החיוניים המצויים בו (לב וריאות).
    • עצמות האגן מגינות על מע’ המין והשתן.

 

  1. תנועה – עיקר התנועה מתבצעת ע”י השרירים אך המפרקים והחיבורים השונים מקנים אפשרות של כיפוף ויישור הגב, הגפיים, האצבעות וכדומה.

 

  1. יצירה – במח העצם (לשד העצם) שבעצמות השטוחות בבוגר נוצרות 3 שורות :
    • השורה האדומה – האריתרוציטים – תאי דם אדומים המתפקדים בהעברת חמצן מהריאות לתאי הגוף, ובהחזרת CO2 מהתאים אל הריאות .
    • השורה הלבנה – לויקוציטים – מכילה סוגים רבים של תאים שכולם מתפקדים במערכת החיסון.
    • תרומבוציטים – טסיות הדם = לוחיות הדם (plt) המשמשים בתהליך קרישת הדם.

 

 

 

עמוד השדרה

 

חוליות הצוואר הסרויקאליות: מסומנות C1-C7. C1 היא העליונה ביותר. מכונה אטלס (בעברית רכב). חוליה זו אחראית על תנועת הכן (מאפשרת הורדת הסנטר והרמתו).

החוליה מתחתיה היא חולית ציר. C2 מכונה גם אקסיס (או אפיסטרופאוס בעברית שכב).

חוליה זו מאפשרת סיבוב הראש מצד לצד – תנועת הלא.

שתי החוליות הללו שונות מאוד מחוליות הצוואר האחרות. לאטלס צורת טבעת רחבה ולתוך המפרק שלה חודרת חולית השכב C2.

חוליות הצוואר קטנות יחסית.

כשמכופפים את הראש אפשר לחוש בחוליה בולטת – היא C7.

מתחת לחוליות הצוואר מצויות 12 חוליות החזה הטורסליות. הן מסומנות: T1 – T12. אל החוליות הללו מתחברות הצלעות בעצם כאשר כל זוג צלעות מתחבר לחוליה המתאימה (צלעות מס’ 1 ל T1, וכו’).

T7 מצויה בגובה התחתון של עצם השכמה.

מתחת לחוליות החזה מצויות 5 חוליות המותן שקרויות לומברדיות. מסומנות L1 – L5. אלה הן הגדולות והבעייתיות בחוליות עמוד השדרה.

L2 מצויה בגובה אחד עם קצה הצלע ה – 12.

חוליות העצה – 5 במספר (הסקרום), מסומנות S1 – S5, ומתחתן 4 חוליות הזנה המחוברות אחת לשניה, ובקצה של עמוד השדרה יש מבנה קטן הנקרא קוקסיקס.

סה”כ 33 חוליות.

בתוך תעלה בחוליות עובר חוט השדרה. זהו חלק ממע’ העצבים המרכזית. 32 זוגות עצבים יוצאים מבין חוליות עמוד השדרה ומעצבבים את הגוף כולו.

4 הזוגות העליונים מעצבבים את הצוואר.

4 הזוגות מתחתיהם – את הכתפיים והזרועות.

12 הזוגות מתחת מעצבבים את הגב.

12 האחרונים – את אגן הירכיים והגפיים התחתונות.

פגיעה או חתך בחוט השדרה יגרמו לשיתוק וככל שהפגיעה גבוהה יותר, השיתוק נרחב יותר.